חפש באתר:
הפוך לדף הבית  |  הוסף למועדפים  |  צור קשר


עגלת הyoyo כשמה כן היא: עגלת תינוק קלילה לשימוש מגיל 6 חודשים ומעלה, הנפתחת ומתקפלת כמו משחק היו-יו: בשליפה ביד אחת ניתנת לפתיחה ולסגירה מהירה ונוחה, וכמו כן זוהי העגלה המתקפלת הקטנה בעולם
לכתבה המלאה


עיכוב גדילה בעובר / הריון עם עובר קטן

עודכן ב: 23/01/2012

במהלך ההיריון עוברת האישה מספר סקירות והערכות שבמהלכן נמדד העובר ובהתאם נקבעת מידת תקינותו והתפתחותו. מתי עובר נחשב לקטן, ומהן ההשלכות של הריון עם עובר שכזה? ד"ר אלון שרים, מנהל יחידת האולטרא-סאונד במחלקת נשים ויולדות של המרכז הרפואי הלל יפה, מפרט, ומסביר כיצד יכולה בדיקת אולטראסאונד דופלר להוות לעתים, דווקא גורם מרגיע במקרה כזה.

למרות שגורמים רבים משפיעים על פוטנציאל הגדילה של היילוד, המנגנון לפיו נקבע קצב הגדילה שלו אינו ברור בהכרח גם בימינו אנו גם אם ידוע כי לגורמים גנטיים, סביבתיים, תזונתיים והורמונאליים ישנו תפקיד חשוב.

בעבר, עוברים שמשקלם נמצא נמוך הוגדרו כסובלים מ"פיגור בגדילה התוך רחמית", אולם מכיון שאין כל קשר בין משקל נמוך לפיגור (שכלי) הוחלף השם, בצדק, ל "עיכוב בגדילה התוך רחמית", כאשר בין 3 ל- 10 אחוזים מכלל היילודים יוגדרו כסובלים מעיכוב שכזה, כתלות בהגדרה.

בבואנו לדון בשאלת טבעו של גודל העובר הצומח בבטן האישה, הרי שמן הראוי לזכור כי במהלך 3 מליון השנים האחרונות חלו שני שינויים משמעותיים בגוף האדם; הראשון, הוא הסתגלותנו למעבר מהליכה על ארבע להליכה על שתי רגליים. חלק ניכר מהסתגלות זו כלל את התאמת האגן הגרמי. השינוי השני, הוא גדילת משקל מוחנו מכ- 700 סמ"ק לקרוב ל 1800 סמ"ק (לעומת מוחם של שימפנזים שגדל רק בכ 400 סמ"ק בתקופה זו). אי לכך, ומכיוון שראש העובר חייב לעבור בתעלת הלידה, מהווים שני שינויים אלה קונפליקט משמעותי בין הצורך ללכת זקוף -הדורש אגן צר, לצורך לחשוב - הדורש מח גדול ולכן ראש גדול.

הגוף האנושי (בסיוע אבולוציה) מתמודד עם קונפליקט זה במספר דרכים; האחת- קיצור משך ההריון. לו נולד עובר האדם באותה רמה תפקודית של שימפנזים היה ההריון צריך להמשך 17 חודשים ולא תשעה.

הדרך השנייה - עצירת גדילת היילוד לקראת הלידה (מסביבות שבוע 38), מנגנון שאינו קיים במינים אחרים של בעלי חיים.

גדילת היילוד ברחם אימו מחולקת לשלושה שלבים שונים; בתחילת ההריון קיים ייצור מסיבי של תאים ("היפרפלזיה") המתמיינים להיות איברי גופו של העובר המתפתח. לאחר 16 שבועות מתחילה התקופה השנייה המאופיינת בייצור תאים, בצוותא עם גדילת אלו הקיימים כבר. משבוע 32 להריון מתרחשת בעיקר גדילת התאים הקיימים ("היפרטרופיה") ופחות ייצור תאים חדשים. בתקופה זו מתהווים רוב מחסני השומן וגליקוגן של היילוד. בהתאם לשלבים אלה, גופו של היילוד גדל בקצב של כ- 5 גרם ליום בתחילת ההיריון,  בכ- 15 עד 20 גרם ליום סביב שבוע 24 להריון ובכ-30 עד 35 גרם ליום סביב השבוע ה- 32 להריון.

משקל עובר קטן והסיכוי לסיבוכי היריון וצמיחה תקינה

בשנת 1963 פורסמו לראשונה משקלי לידה המוגדרים תקינים של עוברים בשבועות ההריון השונים. עוברים שמשקלם בשבוע הריון נתון נמוך מאחוזון ה- 10 (זאת אומרת ש- 90% מהעוברים יהיו גדולים מהם) הוגדרו באופן מסורתי כסובלים מ "עיכוב בגדילה התוך רחמית" ונמצאו כסובלים משיעור גבוה מהרגיל של סיבוכי הריון.

מאז, חלו שינויים בהגדרה וחשוב מכך, נמצא כי לא כל העוברים שצמיחתם נמצאת באחוזונים הנמוכים סובלים מעיכוב פתולוגי בגדילה, אלא חלקם פשוט קטן בשל גורמים קונסטיטוציונלים. מחקר חשוב שהתפרסם כבר בשנת 1992 (מצא כי כ- 20 עד 40 אחוזים מהיילודים שהוגדרו כבעלי  צמיחה מעוכבת, יימצאו למעשה כבעלי צמיחה תקינה לחלוטין באם יוכנסו לחישוב מספר נתונים כגון מוצא האם, גובהה, משקלה ואפילו איזור המגורים שלה, שכן משקל לידה של ילודים משתנה לפי גובה איזור המגורים מעל פני הים.  

לפיכך, לצורך ההגדרה, קיימת חשיבות עליונה לשימוש בעקומות המשוות משקלי לידה של יילודים בעלי מוצא דומה, וגם בישראל קיימות עקומות גדילה תקינה המבוססות על אוכלוסייה ישראלית.

מחקר נוסף ( מצא כי בתוך קבוצת העוברים הקטנים היו אלה בעיקר הקטנים מאד (מתחת לאחוזוןה- 3) שסבלו מסיבוכי הריון ולפיכך נטען כי ההגדרה צריכה להשתנות בהתאם.  

ומה לגבי עוברים באחוזון תקין, שהחלו את גדילתם על אחוזון גבוה ומאוחר יותר נמדדים בבדיקת אולטרא-סאונד באחוזון נמוך יותר (למרות שעדיין תקין)? - ובכן, בשנים האחרונות ניתנת תשומת לב רבה לעוברים כאלה ומחקרים מראים כי גם עוברים כאלה, שאינם נמצאים באחוזון שהוא קטן יחסית אך מאידך אינם מנצלים את מלוא פוטנציאל הגדילה, הם בעלי סיכון גבוה יותר לסיבוכים בלידה.

הביטוי של עובר קטן בתהליך הגדילה לאחר הלידה

כאמור, עיכוב משמעותי ביותר בגדילה התוך רחמית, יהיה קשור לסיבוכי לידה ולעתים גם התפתחות נוירולוגית תת אופטימלית. התחלואה נמצאה מוגברת יותר בילודים שנולדו טרם המועד.

גדילה לאחר הלידה תלויה בדרך כלל בגורם העומד מאחורי העיכוב בגדילה וכן בסביבה לאחר הלידה; ילודים עם עיכוב בגדילה הנובע ממחלות זיהומיות, כרומוזומליות ועוד, יישארו בדרך כלל קטנים גם אחרי הלידה. מאידך, עוברים שנולדו קטנים עקב בעיה שלייתית – ידביקו, לרוב, את קצב הגדילה ויממשו את פוטנציאל הגדילה שלהם, כתלות כמובן בסביבת גדילה אופטימאלית. דהיינו – עובר הנחשב קטן במהלך ההיריון, אינו בהכרח מעיד על כך שתהליך הגדילה יהיה משובש, אלא אם כן הופיעה תחלואה זיהומית או בהינתן מרכיב כרומזומאלי שמראש מעיד על בעייתיות בהריון.

מהי הגישה הטיפולית כאשר יש חשד לעובר קטן במהלך ההיריון?

במקרה של חשד לעיכוב בגדילה התוך רחמית יבצע הצוות הרפואי מאמץ לאמת את האבחנה על ידי בדיקת אולטראסאונד. משזו אומתה, ישללו גורמים נדירים אך משמעותיים כגון קיומם של מומים עובריים (מאותרים בסקירת מערכות), הפרעות כרומוזומליות (הנחשדות או נשללות מוקדם בהריון בביצוע שקיפות עורפית ומספר בדיקות דם נלוות), זיהומים עובריים (היכולים להיות מאותרים בבדיקת דם אימהית), מחלה אימהית ועוד.

ברוב המקרים, כאשר סיבות אלה נשללות, נחשדת רמה מסויימת של "אי ספיקה שלייתית". מצב כזה ילווה במקרים קיצוניים במיעוט במי השפיר, ירידה בתנועתיות העובר ושינויים בדופק העובר.

מטרת הטיפול, מעבר לאיתור הגורמים לעיכוב בגדילה התוך רחמית, היא לאתר את אותו הרגע בו הופכת הסביבה התוך רחמית מתומכת ומזינה למסוכנת לעובר ודורשת יילוד מיידי. בכדי לאתר את המקרים הדורשים יילוד בנקודת הזמן המדוייקת, עוד בטרם יימצאו שינויים המראים על מצוקה עוברית, נעשה כיום שימוש במדידת זרימות דם בכלי הדם השליתיים והעובריים – שימוש בטכניקת דופלר. טכנולוגיה זו עומדת כיום בבסיס הערכת מצבו של העובר ברחם באותם עוברים החשודים כ"מעוכבי גדילה" ומשמשת גם במחלות עובריות אחרות כמו אנמיה עוברית, מומי לב ועוד.  

צוותי יחידות האולטרסאונד יידגמו את זרימת הדם מאחד או יותר כלי דם שליתיים/עובריים. בד"כ תבוצע מדידת זרימת דם בעורק הטבורי (המחבר בין העובר לשליה), עורק המח (Middle Cerebral Artery) ווריד עוברי . הדרדרות הזרימה בכלי דם אלה היא הדרגתית במקרים רבים, ומרמזת בהדרגה על סביבה תוך רחמית ההופכת להיות עויינת – ולכן על הצורך יילוד.

לסיכום, צריך לזכור שרוב העוברים המופנים להערכה בשל חשד בעיכוב בגדילה התוך רחמית, לא יימצאו קטנים באופן משמעותי כאשר יושוו לעוברים מאותו מין, מוצא ובהתחשב בנתוני האם. באותם אלה שיימצאו קטנים באופן משמעותי יבוצע עיבוד בכדי לאתר את הגורם או הגורמים העומדים מאחורי העיכוב בגדילה.

שימוש בבדיקות אולטרסאונד דופלר, יכול לסייע באיתור אותם העוברים הדורשים יילוד ועל ידי כך הורדה משמעותית של הסיכון לפגיעה תוך רחמית.

 

כתבות נוספות במדור
הריון עם בעיות לב רעלת הריון

פחד מהלידה

 

ההודעה נשלחה בהצלחה

תגובות